הבלוג עבר דירה ל-tlv1.co.il

אז אתם צריכים להירשם לפיד הזה:
http://feeds.feedburner.com/lerman

הבלוג עבר דירה:
http://www.tlv1.co.il/

אתם מוזמנים לראות את דעתי בבלוג החדש שלי כאן.

אם אתם עדיין כאן - הבלוג עבר דירה לכתובת הזו:

http://www.tlv1.co.il/

נתראה שם.

הודעה חשובה מאוד:

הבלוג עבר ל-tlv1.co.il.

לבלוג יש גם פיד חדש לכל מנויי הרסס.

מנויי המייל לא אמורים להרגיש את השינוי וימשיכו לקבל את העדכונים כמו שהיה עד עכשיו (אני מקווה).

ביום ששי הקרוב בשעות 11:00 עד 14:00 יתקיים ג’אם ברוח השבת כיכר דיזנגוף על הגשר לא רחוק ממזרקת אגם. כל הפרטים בהזמנה:

היה היה רחוב בתל-אביב שקראו לו שדרות תרס”ט. הרחוב הזה, עליו השלום, שכן בין אחד העם לשמריהו לוין, בין דיזנגוף לבן-ציון. הוא לא היה רחוב מיוחד וגם לא שדרה מופלאה, אבל היו לו שתי חנויות ספרים של סטימצקי, אחת של מוזלים ואחת של אמנות ועיצוב, וקיוסק סנדויצ’ים חביב. הייתה לו גם כניסה צדדית לגן יעקב, כניסה לביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת-זמננו, שורת בתי מגורים מהצד השני ואפילו תחנת אוטובוס אחת (של קו 5).

גם היום רחוב תרס”ט (הקרוי בכלל שדרות תרס”ט) עדיין קיים ומונח באותו מקום בתל-אביב. אבל עכשיו הוא כבר לא רחוב, אלא ציר מהיר לכלי רכב, ללא חנויות ספרים או קיוסק והדבר האחרון שאמור להיות בו הם הולכי רגל (אלא אם כן הם צריכים ללכת לתחנה של קו 5, או שהם גרים שם, או שבמקרה הם עוברים שם, שאחרי הכל מדובר במרכז אזור משובח במיוחד של תל-אביב). פעולת הרס הרחוב בוצעה ע”י האדריכל רם כרמי כאשר הוא תכנן את הקובימה החדשה בצורה של מונולית’ כאחות נוספת לכרמיפלצת מנווה-שאנן ולכרמיפלצות אחרות הפזורות בעיר.

לפניכם תעוד וידאו נדיר של רם כרמי מדבר על ההרס של שדרות תרס”ט בשבוע שעבר באיזשהו כנס של אדריכלים (לא זוכר את שם הכנס כרגע) בגני התערוכה. החל מהשנייה ה-30 בסרטון כרמי מסביר שהולכי רגל לא אמורים ללכת יותר בשדרות תרס”ט (טוב, עם המכוערתרון שנבנה שם, אף הולך רגל ממילא לא ירצה להתקרב). בסיומו של הקטע כרמי ספק-מתנצל ואומר שזה המקסימום (מקסימום בטון במינימום שטח מן הסתם) שהוא יכל לעשות באמצעים הדלים שעמדו לרשותו (כולה 91 מיליון ש”ח אחרי חריגה מהתקציב המקורי של 31 מיליון ש”ח ועוד היד נטוייה):

לא ברור מדוע באזור כל-כך מרכזי מרחיבים כבישים ומאפשרים נסיעה במהירויות גבוהות יחסית, תוך חיסול המרקם העירוני ועירוב השימושים שהיה במקום. מדוע היו חייבים לשים חזית אטומה כל-כך לרחוב תרס”ט? רחמים על העיר ורחובותיה וקצת רגישות לבני-האדם היו מונעים מהבטונדה הזו לצוץ. אפשר לראות כאן עוד תופעת לוואי חמורה של חניונים תת-קרקעיים כמו זה שהוקם מתחת לכיכר הבימה - חניונים תת-קרקעיים גדולים מחייבים שינוי חתכי רחובות שמסביבם ויצירת סביבה עוינת להולכי רגל בניגוד לכל  התפיסות העירוניות שגורסות שהעיר היא קודם כל להולכי הרגל ובסוף בסוף מותר גם לנסוע בה עם רכב פרטי אם ממש חייבים. במידה מסויימת חיסול דומה בוצע גם בצד השני ברחוב הוברמן, כאשר הכביש הצר שהיה שם הורחב לתלת-מסלולי מהיר, אם כי שם לא היה עירוב שימושים כמו זה של תרס”ט קודם לכן, ומראש היה מדובר ברחוב פחות טוב שפנה לחניון העל-קרקעי שהיה שם קודם. זה לא שרחוב תרס”ט היה רחוב מצטיין קודם, אבל היו לו את הרגעים שלו, כמו זה למשל:

רחוב תרס”ט בימים טובים יותר

את המימד הסמלי של החיסול ניתן למצוא בשמו של הרחוב - תרס”ט, על-שם שנת הקמתה של העיר תל-אביב. עיר שחגגה לא מכבר 100 שנים של עירוניות, וחיסול רחוב תרס”ט הוא אחת מהצורות שבהן החגיגה הזו מתבטאת.

הערה: תודה רבה למורין על צילום הוידאו בכנס האדריכלים שאיני זוכר את שמו. הרשיתי לעצמי להשתמש באופן חופשי בפוסט בשמות שהוצעו לתיאטרון הבימה החדש (הידוע גם כמפלצריום), ותודה לכל מי שהציע שם. עוד חומרים על הבימה אפשר למצוא כאן.

כבר לא ינגנו ברחוב תרס”ט. לכל היותר יתנו בזמבורה בכניסה לחניון

1. ביום ששי הקרוב משעשה 11:00 עד 14:00 יתקיים ג’אם לשלום ולמען החזרתה של כיכר דיזנגוף למפלס הקרקע (מה שיבוא קודם) על הגשר שנמצא איפה שהייתה פעם כיכר דיזנגוף. אם כבר כיכר דיזנגוף - מורין, מור ועבדכם פתחו בלוג קטן שאמור לרכז את כל החומרים (במידת האפשר) על הכיכר הזאת.

2. ועוד אחד על כיכר דיזנגוף. מכתב למערכת מסוף 1977 (!) שבו הלל שוקן מבכה את הטעות שעומדת לקרות כאשר כיכר דיזנגוף תורם ממפלס הרחוב ואף כותב באופן נבואי משהו:

“הערך ההיסטורי של מונומנטים עירוניים הוא ערך שישראלים רבים לומדים להעריך בנסיעותיהם הרבות לחו”ל. הם מבקרים בערי העולם הגדולות כדי לראות במו עיניהם את אשר ראו פעמים רבות באמצעות כלי התקשורת. כמעט כולם מכירים את כיכר טרפלגר בלונדון, את שער הנצחון בפריז ואת בניין האמפייר סטייט בניו יורק עוד לפני שדרכה כף רגלם במקומות אלה. יש הנאה בידיעה שמקומות אלה שומרים על רצף היסטורי שהמבקר ער לו וממנו שואב את הנאתו. ליד ערים אלה, תל אביב היא עיר זמנית. בית הבימה על גלויה משנות הארבעים אינו דומה לבית הבימה על גלויה משנות החמישים ושוב, אינו דומה לבית הבימה על גלויה משנות השבעים, זאת משום שבית הבימה שהיה אחד מבנייני הציבור ההיסטוריים של העיר, ובכך, מונומנט מובהק, הוא בניין זמני וכבר ניתן להכנס לספקולציות באשר ללבושו בשנות השמונים.”

3. מישהו ריכז קצת חומר על שכונת מחלול כאן (שכונת הפליטים היהודים שעמדה במקום שבו מונחת כיכר אתרים).

4. תכירו את איתמר שמעוני, מנכ”ל חברת אתרים (יש קשר לכיכר אתרים) שבין השאר מנהל את נמל תל-אביב. שני ציטוטים נבחרים (הדגשות שלי) שמסבירים מדוע הנמל ותל-אביב לעולם לא ייפגשו והוא לעולם יישאר יעד לנערי הפריפריה:

““היתרון שלי הוא דווקא בכך שאני לא תל-אביבי. אני מגיע מהפריפריה, ולכן זווית הראייה שלי על המתרחש בעיר נמדדת בעיניים אובייקטיביות ומקצועיות“, אומר איתמר שמעוני, מנכ”ל חברת אתרים, המנהלת את רצועת החוף של תל אביב.”

“לדבריו, הקונספט המוצלח שמתקיים בנמל עובד בזכות הפעלת המתחם בכל שעות היממה, אבטחה מסיבית ותשתיות מתאימות. “זה קונספט שאם ישכילו לממש אותו בערים אחרות וישקיעו במתחמי בילוי מגובים בתשתיות כמו חניונים ואבטחה, ההמונים יגיעו. הבנתי שכדי להפוך מתחם לשוקק חיים הוא חייב להיות פעיל בכל שעות היום. היה חשוב לנו לייצר תחושת ביטחון במקום והכנסנו לשם מצלמות ושוטרי יס”מ. זה עולה לנו הרבה יותר כסף, אבל מגיעים מדי יום יותר מ־15 אלף מבקרים ובליינים”, מספר שמעוני.”

בעיניים הלא-אובייקטיביות שלי, אם צריך ערימות של יס”מניקים כדי למנוע מאלימות להתרחש במרחב (וזה בכל זאת לא עובד כמו במקרה של מאבטח הרמטכ”ל), משהו בבסיסו של העניין די מחורבן.

5. דרור פויר לא מתבייש להודות שהוא אוהב פקחים.

6. עידן לנדו מצטמרר מפתרונות שיווק לנוער.

7. עירוניה - בלוג משובח על תרבות אורבנית בישראל.

8. הרבה ישראלים נסעו לקופנהאגן בשבועיים האחרונים וזה מצויין. גם אם האנושות לא תצליח לעצור את בזבוז המשאבים המתכלים שבכדור, לפחות קיבלנו הזדמנות להיחשף לעיר שהיא אולי המובילה בעולם בתכנון עירוני.

9. מצאו דרך טובה לפרק מסיבות רחוב בחיפה עם מג”בניקים. זה לא שחסרות סיבות לצעירים לעזוב את חיפה גם ככה.

לפני מספר חודשים, בשיא הלחות והחום, מורת הדרך אנתיאה הזמינה אותי לסיור בבית הקברות ההיסטורי ברחוב טרומפלדור. בית הקברות הזה הוא אתר ביקורים מומלץ בכל מקרה, ועכשיו על אחת כמה וכמה. במסגרת חגיגות המאה לעיר לא כל הכסף בוזבז על אירועים חד-פעמיים, וחלקו הלך גם לשיפוץ של בית הקברות החשוב הזה (שיפוץ שממש התבקש). קברים רבים שופצו וחודשו וגם הוסדרו לא מעט מעברים בין הקברים (בין השאר ע”י שימוש בדק עץ כמו בנמל) וכן התווספו מפות הדרכה בכניסה והסברים נוספים על תהליך השימור שעבר ועובר על בית הקברות הזה.

כך למשל, כל קבר שעובר שיפוץ מסומן באופן הבא:

שקט. משפצים

וכך נראה גם אחד מלוחות ההדרכה בכניסה שמסבירים על תהליך השימור:

עקרונות לשימור מצבות

קצרה היריעה מכדי לתאר את חשיבותו של בית הקברות הזה וחשיבותם של הקבורים בו (כל הדרך משמעון רוקח ועד שושנה דמארי כולל מאיר דיזנגוף ומשה שרת), וזה בהחלט מעשה ראוי ביותר שנעשה סופסוף בעיר תל-אביב ע”י העירייה. אני יכול רק להמליץ לכם לבקר במקום ולראות את ההבדל בין לפני לאחרי, אבל אם אין לכם זמן כרגע אז תרשו לי לחלוק אתכם גלריית תמונות שצילמתי במקום. תודה רבה גם לעירייה וגם לאנתיאה שדירבנה אותי לבוא איתה לסיור.

זהירות, קורע.

ועידת האקלים הגדולה בהיסטוריה מתחילה מחר בעיר הראוייה מכולן לארח אותה. מישראל יגיעו כ-70 אנשים לפחות (כל אחד לחלק מסויים של הועידה). הציפיות לקראת הועידה הזאת הן עצומות, אבל קיים ספק רב אם נצליח לעצור את עצמנו מלכלות את משאבי הכדור (ובעיקר את הנפט). אחרי הכל, אין שום סיבה שלא נחיה טוב היום והמחר כבר ידאג לעצמו (או שלא).

אני לא נוסע לקופנהאגן, אבל יצא לי להיות ביום חמישי בארוע של שגרירות דנמרק בלובי של מגדל המוזיאון לקראת הפתיחה. הדוברים בארוע היו השגרירה הדנית בישראל, ליסלוטה פלסנר, והשר גלעד ארדן ונאמרו בו הרבה דברים נוקבים כרגיל באירועים כאלה. אני חזרתי הביתה עם כמה פרסומים על טכנולוגיות לצמיחה בת-קיימא (בדנמרק) וגם מאמר הקושר בין התחממות גלובלית לסכסוך האלים במזרח התיכון (עוד לא קראתי, אבל נשמע מעניין). חוצמזה, בארוע עצמו הוגשו מאכלים על טהרת הצבע הירוק, כמו מרק אפונה ונענע (טעים!), גיוזה תרד וגבינת צ’דר עם מרווה (ממש טעים ומומלץ!).

אוכל ירוק

השגרירה הדנית דיברה הרבה על כך שהם עושים מאמץ גדול להיות “שגרירות ירוקה” ואף רכשו אופניים לסידורים בתוך תל-אביב לטובת העניין לעובדי השגרירות. בתור בונוס השגרירה הדגימה רכיבה בלובי של המגדל לקול תשואות הקהל. עכשיו היא תגלה גם שבתל-אביב שבילי האופניים הם בדיחה לעומת שבילי האופניים של קופנהאגן.

השגרירה הדנית על אופניים

ההזדמנות האמיתית לדעתי בועידת קופנהאגן היא לאו דווקא ההסכמות שלא יושגו שם לגבי שום דבר, אלא העובדה שאלפי מקבלי החלטות ופעילים מכל העולם יחשפו לתכנון העירוני הדני (ולעוד כמה צדדים טובים של דנמרק, למרות החורף) שמוביל במתן עדיפות להולכי רגל ולאופניים. לשמחתנו הרבה תל-אביבים וישראלים יהיו שם, ונקווה שהם יחזרו עם קצת יותר השראה משם. קבלו את יאן גהל שמסביר במה דברים אמורים:

לקריאה נוספת:

אביב לביא במעריב על התירוצים הישראליים לקראת קופנהאגן

אייל דץ בוואלה! עם וידאו מהארוע

שחר פלד במעריב מדווח מהארוע

האתר הרשמי של ועידת האקלים בקופנהאגן

1. כיכר דיזנגוף ממשיכה לייצר פוסטים איכותיים בשאיפה לקראת תיקון. יודן כותב כאן כמה זה פשוט, ואליאב מסביר על הנזק בהפרדת המפלסים.

2. לא יאומן כי יסופר. אכיפת נת”צים מקצרת את זמן הנסיעה בתחבורה הציבורית. בישראל! אגב, יצא לי השבוע לראות שני שוטרים אוכפים את הנת”צ ברחוב דיזנגוף - סחתיין למשטרת התנועה ולישראל כץ. צעד קטן לנת”צ, צעד גדול למדיניות תחבורה שפוייה בישראל.

3. הצעת חוק למען הגדלת עצמאות סגני ראש העירייה זוכה להתנגדותו של חולדאי. הוא מעדיף אותם קשורים, מעוכים ומפוחדים כמו שהם עכשיו.

4. ניסן שור מפרק את חבר המועצה יניב ויצמן ואת סיעתו “רוב העיר” (הצעירים-אלעק) בטור שלו השבוע בטיימאאוט (דפדפו לעמוד 28) ואני מצטט:

“אני מאחל לכלבלבים המפוחדים של חולדאי עוד הרבה שנים בעירייה. שימישיכו להצביע בעד הנגד ונגד הבעד, ושתמיד ילכו על בטוח. זה לא מסוכן ולא מלוכלך. כמו זיון במעבדה כשכולך עטוף בקונדום, למרות שבשביל להזדיין צריך גם להצטייד בזקפה וזה, אפעס, לא המקרה כאן.”

5. נעם הופשטטר, מראשי התקציבולטור, מסביר לחולדאי מי עובד אצל מי וכך הוא כותב (תוספות לינקים שלי):

“המצב חמור אפילו יותר משהוא מגוחך. את עיריית תל-אביב יפו מנהלים פוליטיקאים שלתפישׂתם התקציב העירוני הוא מידע מוגבל, שצריך ומותר לחסום בפני התושבים. כך, לאתר העירייה הועלו תקצירי התקציב הקודם רק אחרי שעיר לכולנו סרקה ופרסמה אותו אצלה באתר. רק לאחרונה, בעקבות מכתב ביקורת ועצומת תושבים, העלתה העירייה לרשת את כל תקציב 2009 כתמונה (PDF). “הוגנות ושקיפות”, קוראת הכותרת באתר העירייה – רק שכחו לספר שהמידע קיים מזה חודשים ברשת האינטרנט הפנימית של העירייה, ושאפילו עכשיו, תקציבי 2006-8 זמינים על המחשבים בבניין העירייה כ-PDF, אך לא באתר העירייה (וכן – באתר התקציבולטור).”

6. Momentum - מגזין לאנשים עם הנעה עצמית (עם דגש רב על נושאי אופניים וגם קצת על הולכי רגל ואחרים).יש בו כתבה למשל, על הפחת חיים במרחב הציבורי בניו-יורק ויש לו גם בלוג משובח.

7. California City - הזיות מגאלומניות במדבר.

8. יאיר טוען שההקלה בשעות הבוקר בכביש 1 היא זמנית כמו כל הקלה בכבישים. חוצמזה, הוא מפנה ללינק הזה שמראה שהמדינה לא כל-כך מעוניינת לעודד חיסכון בדלק (במיוחד כשההכנסות מהמס על הדלק הן 12 מיליארד ש”ח בשנה!).

9. רשות תחבורה מטרופולינית לא תוקם בעתיד הנראה לעין בתל-אביב, כמו שלא תהיה בה רכבת קלה. בינתיים המדינה תמשיך לקבל הכנסות מבזבוז הדלק, והעירייה תתנגד לכל שיפור מינימלי בתחבורה הציבורית.