הבלוג עבר דירה ל-tlv1.co.il

גשם בחוץ, והרבה זמן בבית בשביל לקרוא:

1. בשורה מצויינת: פסטיבל טעם העיר עוזב את תל-אביב ועובר לחיפה. שימו לב מה אומר מארגן הפסטיבל לגבי המוטיבציה למעבר:

“חיפה מאפשרת לנו לפרוץ גבולות חדשים כמו הארכת האירוע אל תוך הלילה“. אח, מי אמר עיר ללא הפסקה?

2. נויפלד מספר על בלוג מוניציפאלי חדש של משמר המועצה של החברה להגנת הטבע.

3. אסתר זנדברג מדווחת (ומבקרת) על כנס החדשנות האורבנית שיהיה כאן בעוד חודש. מה שבטוח, יותר קל לדבר על 2050 מאשר על 2010.

4. היה קטנוע?

5. בג”ץ מכשיר את המשך הריסתה של ארץ ישראל.

6. כמה מסמכים מעניינים על תחבורה, איכות סביבה וכיו”ב מתוך תוכנית המתאר העירונית שמתגבשת בימים אלו.

7. סופסוף יש פוליטיקאי עם חזון. אורי אורבך מאמין שצריך לתמרץ את הגדלת זיהום האוויר. העיקר שלפני זה תאמר ברכת “יחי המזהם”.

8. עוד בר שכונתי נסגר בגלל העירייה במהלך מלחמתה בתושבי העיר. מישהו ראה את אסף זמיר, סגן ראש העירייה מטעם “רוב העיר” איפשהו?

9. יוסי מטלון על זוועת העולם המתחבאת מאחורי השם בניין תיאטרון הבימה המחודש.

10. פורום שמוקדש לפרוייקטים חדשים, שיפוצים וכיו”ב.

11. פלאנטיזן מכתירים את 10 האתרים הטובים של שנת 2009 בתחום התכנון והעיצוב.

12. מרחב המחיה של הולכי על שניים הולך ומצטמצם:

אני שמח להזמין אתכם לסיור “העתיד הולך ברגל” בהנחייתו של ד”ר יודן רופא. הסיור הוא חלק מקורס של ארגון תחבורה היום ומחר (בשיתוף כמה משרדים ממשלתיים ומוניציפאליים). במסגרת הסיור הזה (שגם עבדכם הנאמן נוטל בו חלק) נעבור בשורה של מוקדים במרכז העיר תל-אביב שמדגימים כשלונות בתכנון להולכי רגל, לצד הצלחות. לא מזמן ביצעתי סיור מקדים לאורך התוואי הכולל של הסיור, ואני יכול להבטיח לכם שאחרי הסיור הזה תל-אביב תיראה לכם אחרת לגמרי ממה שראיתם אותה עד היום.

הסיור המדובר יתקיים ביום רביעי, ב-18 במרץ, בין השעות  9:00-14:00 ויצא מבניין הממשלה בקפלן פינת בגין. כדי להירשם אתם מוזמנים לפנות למייל beyarok בג’ימייל דוט קום או להתקשר לנועם ואן דר הל ב-054-480280. אתם גם יכולים ליצור איתי קשר בנושא הרישום לסיור.

ככה, בלי ששמתי לב עברה לה השבוע יומולדת שנתיים לבלוג (כבר לפני ארבעה ימים), וזו הזדמנות לחשבון נפש קטן לבלוג ולדרכו הלאה.

במושגים של בלוגים (שמחצית מהם לא מגיעים לגיל של שלושה חודשים) שנתיים הם כבר גיל בוגר. בעיניי, ההבדל העיקרי בין הבלוג בשנתו הראשונה לשנתו השנייה הוא המעורבות הגדולה של קהילת הקוראים פה וכמות החומרים העצומה והפניות שהגיעו אליי מאחורי הקלעים. באופן מסויים הכמות הזו הגיעה לסף של קצת מנת-יתר והיום, לטעמי לפחות, הבלוג מושפע הרבה יותר מהכוחות הסובבים הזו מאשר מרצונותיו הבלעדיים של עבדכם הנאמן.

אובדן השליטה מבחינתי התבטא באופן שבו הבלוג נשאב לתוך מערבולות הפוליטיקה, בתחילה זו המוניציפאלית (למי שהיה כאן בשלושת החודשים שלפני הבחירות המוניציפאליות זה נראה כאילו אין דברים יותר חשובים להתעסק בהם) ואחר-כך, בצער רב, הבלוג נגרר גם לתוך מערכת הבחירות הארצית (בין הכנסת לבין עיסוק בבעיות של ערי ישראל יש נתק מוחלט).

באופן אישי למדתי הרבה מאוד על בלוגים, תקשורת וכיו”ב משתי מערכות הבחירות האלה, אבל בזבוז האנרגייה על נושאים פוליטיים שחולפים עם הרוח מנע ממני להרחיב בנושאים אורבניים ארוכי-טווח כמו צמתים גרועים במיוחד או פרטי גלגוליהם של בתים ואירועים משמעותיים בתל-אביב.

אני אנסה להחזיר את הבלוג למסלול העירוני ברובו, ולמעט בעיסוק בעניינים חולפים (מקווה שאני אצליח). חוצמזה, אני מקווה שאתם תמשיכו לבוא לבקר פה ולהנות (וגם לכעוס לפעמים). מעבר לכך, אני יכול גם להגיד כבר שאני נמצא על סף פתיחת בלוג קבוצתי אורבני בתחילת החודש הבא שבשאיפה ייקח את התחום של הבלוגים האורבניים בישראל למקומות חדשים, וירחיב את השיח בתחום באופן משמעותי.

ולסיום, וידאו קצר (וסתום-משהו) של איסוף גזם:

ביום ששי הקרוב, ב-27 בפברואר,  יתקיים סימפוזיון בנושא קיימות וארבניזם במדיאטק שבחולון בשעות 9:00-15:00. הסימפוזיון מתקיים במסגרת פסטיבל אשה ויעסוק בשילוב היוזמה הפרטית כמנוע לפיתוח הרקמה והחיים העירוניים. מתוך התוכנית:

חולון היא דוגמא מקומית של קידום תדמית עירונית, באמצעות פרויקטים תרבותיים מוסדיים, המלווים בהשקעה ארכיטקטונית-אסטטית. די להזכיר מספר פרויקטים חשובים בעיר  כמו מוזיאון הילדים, המדיאטק ומוזיאון העיצוב ההולך ונבנה, בתכנונו של המעצב הבינלאומי ממוצא ישראלי – רון ארד, שתרמו רבות למיצובה מחדש של העיר.

למרות זאת לא הייתה התפתחות מקבילה של הרקמה העירונית במגזר הפרטי. הסימפוזיון יציב את השאלה כיצד ניתן להמשיך ולקדם את העיר באמצעות תמיכה בפעילויות תרבותיות ומסחריות במגזר הפרטי, מתוך כוונה ליצור מומנטום וזרז לפיתוח הרקמה והחיים העירוניים גם “מלמטה למעלה”. התפיסה של פיתוח אורבאני, מתוך ראיה של “קיימות”, היא חלק מגישה חדשה ועדכנית זו, הרואה בתפיסה ההולסטית של ה”קיימות”  גם אקולוגיה חברתית -תרבותית.

 עוד פרטים על הסימפוזיון יש כאן והתוכנית המלאה כאן.

ביום רביעי הקרוב, 25 בפברואר, בשעה 17:30 באולם הדיונים שבקומה ה-12 בעירייה (לא רחוק מהחדר של חולדאי) תתכנס מליאת הועדה המקומית (שזה כל 31 חברי מועצת העיר) לדיון במספר עררים על החלטות הפורום המצומצם של ועדת המשנה. באתר של סגנית ראש העירייה, מיטל להבי, ניתן למצוא את סדר היום המפורט. הערר החשוב ביותר לטעמי מופיע בעמוד 57 ומתייחס לתוכנית להגדיל את מחלף השלום ואת דרך יגאל אלון ל-10 נתיבים, כדי לוודא שכולנו נחנק מעודף זיהום כמה שיותר מהר.

הדיון בחלקו יהיה פתוח לקהל ואתם מוזמנים להגיע לקומה ה-12 לצפות בנבחרים שלנו מצביעים על הגדלת הזיהום.

רבי משה קורדובירו היה מחשובי המקובלים בצפת במאה ה-16. אחר-כך שמו ניתן לרחוב קטן בתל-אביב. ועכשיו ברחוב שטרן פינת קורדובירו בפלורנטין  (הכתובת המדויקת היא שטרן 4) נפתח מקום חדש בשם קורדובירו, שהוא קאוה וטאפאס בר.

על המקום אחראים חנן רביב הזכור לטוב ממסעדת תהל תנצב”ה ומהנורמה ג’ין יבדל”א ושותפו יונתן הלר וביחד הם מפנקים את הבאים בשעריהם. אני לא ארחיב יותר מדי, רק אציין שבקבוקי הקאוה במקום מתחילים במחיר רצפתי של 58 ש”ח ושהטאפאס שיצאו לי לטעום שם לא רעים וגם לא יקרים, ובמיוחד מומלצים האלבונדיגס ברוטב עגבניות חריפות. בפעמים הספורות שיצא לי להיות שם, האווירה הייתה חמימה ונעימה,כאשר ברקע התנגנה לה מוזיקה ספרדית קלילה, והמקום אירח את תושבי השכונה (וגם אנשים מבחוץ, כמוני) שחפצו להתפנן קלות.

חנן מוזג עוד כוסית קאוה

בהערת אגב, יש לי קשר אישי למקום דרך בת-זוגי, אדריכלית מורין בירן, שעשתה את עיצוב הפנים של הקורדובירו (מבנה הבר, התאורה וכיו”ב).

קורדובירו. על הבר

קורדובירו. מראה מבחוץ

תובנה: אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לצאת לחופשת סקי פשוט תעשו את זה.

אין כמו גלוויין (יין חם) אחרי יום חזק על המדרונות של מאירהופן באוסטריה. בכלל, הקטע של האפרה-סקי אצל האוסטרים חזק הרבה יותר ממה שראיתי אצל עמים אחרים. מתחילים אחרי הגלישה האחרונה בסביבות 16:00 (המקדימים כבר דופקים בירה שנייה ב-15:00) ומשם ממשיכים עד שמגיעים למלון כמה שעות אחר-כך. חוסך את הקטע של לחזור למלון, להתקלח, להתלבש ולצאת לשתות. חוצמזה, נראה לי שהגוף שלי קיבל מנת-יתר של שינקן ובימים הקרובים אני אשתדל להימנע מחזיר על שלל צורותיו המגוונות.

כדי להכניס אתכם לאווירה הנה סרטון קצר:

אגב, מסתבר שגם לאוסטרים ולגרמנים יש פטיש לאמסטרדם:

וחוצמזה, שירים אידיוטיים הם חובה אחרי הסקי והאוסטרים מצטיינים בזה. הנה דוגמה מייצגת:

הבאסה היחידה בכל הסיפור הזה של החופשה היה שכשחזרתי לחיים האמיתיים, גיליתי שהעיר שלי שוב שוחה בחרא, וזה בגלל הערבים, הצרפתים, הנאצים, האו”ם, המצב הבטחוני שיש פה עירייה של מטומטמים.

1. יוסי מטלון מנתח את מופרכותו של בית ראש הממשלה המתוכנן, שלידו התחנה המרכזית החדשה נראית כמעט כמו בניין מעודן ואסטתי.

2. אם כבר דיור, השבוע ביום שני תדון הועדה המחוזית בהפיכת קופת החולים בזמנהוף לבניין מגורים (כאן , בעמוד 12 למטה). מה יהא על קשישי מרכז העיר שייאלצו לחפש את עצמם בדרך למרפאות ברמת החי”ל? עזבו אתכם, הקשישים האלה בטח לא ממש נאמנים למדינה ולא מגיעה להם מרפאה ליד הבית.

3. תל-אביב הולכת לישון מוקדם, למדו משהו מחיפה.

4. הערים המזוהמות בארה”ב. בראש מובילה ובגדול לוס אנג’לס, העיר שמהווה את המודל לתל-אביב.

5. כפר-שלם לא שלם. יהיה שמח במועצת העיר ביום שני.

6. פרופ’ דניאל הרשקוביץ נכנס השבוע לכנסת בראש רשימת “הבית היהודי”. אצל פרופ’ הרשקוביץ למדתי מישדיפ (משוואות דיפרנציאליות) לפני כ-12 שנה בתואר בראשון בטכניון. רק השבוע גיליתי שמי שהרבה לתבל את השיעורים בפסוקי חז”ל (במיוחד זכור לטובה “איש את רעהו חיים בלעו” כאשר משוואה כלשהי הייתה מתאפסת) יהיה חבר-כנסת. ללא ספק , יציאה טובה של המפד”ל, ובהצלחה לפרופ’ הרשקוביץ בכנסת. כאן אתם יכולים לצפות בהרצאות המשובחות של הרשקוביץ במישדיפ.

7. הירקון הביוב זורם ונשפך לים.

הבלוג יהיה שקט בשבוע הקרוב. עבדכם הנאמן מתכנן להיות במאירהופן שבאוסטריה טוחן את המדרונות. בינתיים נראה שמזג-האוויר על ההר יהיה מצויין. בשבת צפויות על ההר מינוס 14 מעלות ושלג, מה שאמור לתת תנאי גלישה מצויינים ביום ראשון.

בכל מקרה, אני אשמח לקבל פוסט אורח או לינק לדיווח מישיבת מועצת העיר הקרובה ומההרצאה של אדריכל אסף לרמן.

ביום שלישי הקרוב, ב-17 בפברואר בשעה 20:00, אדריכל אסף לרמן ירצה בחללית ברחוב הירקון 70.

ההרצאה של לרמן תעסוק בתכנון מבני ציבור בעידן של הפרטה מואצת. ההרצאה היא חלק מהמסגרת של פיגומים בחללית, הרצאה חודשים על ארכיטקטורה ואנשים.

אסף לרמן, למי שלא מכיר, תכנן בין השאר את היכל נוקיה המחודש, שחלליו הציבוריים נתונים למתקפת הפקעות חסרת תקדים.